ישנם סוגים שונים של גושים שיכולים להופיע באזורים שונים לאורך הגף העליון, כולל שורש כף היד, המרפק והאצבעות. לרוב הגושים בכף היד יהיו מסוג ציסטה (לרבות גנגליון), ליפומה וגושים שפירים מסוגים אחרים. לעתים עשויים להופיע גם גושים ממאירים (סרטניים), אך מרבית הגושים הם שפירים.
לצד זאת, חשוב לדעת כי כל גוש בגף העליון, במיוחד אם מדובר בגוש בינוני-גדול, עשוי לפגוע בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים. לפיכך, חשוב להגיע לאבחון אצל מומחה כף יד, כדי לזהות את סוג הגידול ולקבל טיפול מתאים.
ציסטה היא מעין כיס מלא בנוזל סמיך, שיכול להופיע בכף היד או באזורים אחרים ביד לאורכה (לרוב מרפק), בעיקר כתוצאה משחיקה במפרק או בדלקת בגיד ומעטפתו. גודל הציסטה יכול להשתנות בהתאם לרמת השחיקה ולאורח החיים של המטופל/ת ומידת העומס על האזור הפגוע. הטיפול בציסטה יהיה בהתאם לגודלה ולסימפטומים מהם סובל/ת המטופל/ת, והוא יכול להיות מעקב בלבד או כריתה ניתוחית.
גנגליון הוא הגוש הנפוץ ביותר בכף היד שמקורו ברקמה רכה. מדובר בציסטה מלאת נוזל צמיגי, שלרוב מופיעה בסמוך לגידים או מפרקים, בעיקר ליד מעטפת הגיד או קופסית המפרק. המיקום הנפוץ ביותר הוא בגב שורש כף היד, אך גנגליון יכול להופיע גם בצד הכפי של שורש כף היד, בגידים המכופפים ובמפרקי האצבעות.
גושים מסוג גנגליון יכולים להופיע בצורות שונות; הם עשויים להיות רכים או קשים, חלקם כואבים ואחרים לא, הם יכולים להתפתח בהדרגה או בפתאומיות, וגם גודלם יכול להשתנות. מרבית מקרי הגנגליון מתרחשים בקרב נשים הנמצאות בעשור השני עד הרביעי לחייהן, אך הם יכולים להופיע גם אצל גברים וילדים.
ניתן להגיע למרפאתו של ד״ר יונס לצורך אבחון והתאמת טיפול לגנגליון, לרבות:
במקרים מסוימים ניתן לבצע מעקב בלבד בתור התחלה. בהמשך, ניתן לקבל טיפול תרופתי אנטי-דלקתי, או ישנה אפשרות לטיפול לא-ניתוחי, הכולל שאיבה של תכולת הגנגליון באמצעות מחט, והזרקת חומר הרדמה משולב עם סטרואידים.
טיפול ניתוחי
ישנן שתי גישות עיקריות לכריתת גנגליון:
ד״ר יונס מבצע כריתת גנגליון באמצעות ארתרוסקופיה – טכניקה מתקדמת, הכוללת שימוש במכשור ייחודי, המאפשר מבט מעמיק וכריתה מדויקת של הגנגליון. מאחר שמדובר בפעולה זעיר-פולשנית, רמת הכאב נמוכה יותר וההחלמה מהירה יותר.
ליפומה היא גידול שפיר שכיח, שתכולתו רקמת שומן. ליפומה מופיעה ברקמה התת-עורית באזורים שונים בגוף, לרבות הגף העליון. גידול זה הוא לרוב לא מסוכן, ולכן לא תמיד ידרוש טיפול. לצד זאת, במקרים מסוימים יומלץ על ניתוח להסרת הליפומה, למשל כאשר מיקומו מפריע לביצוע פעולות שגרתיות. ניתוח להסרת ליפומה במרבית המקרים יהיה הליך קצר ולא מורכב, ולרוב נעשה תחת הרדמה מקומית בלבד.
